תיאור
כמה מילים על העוד הסורי:
עוּד הוא כלי מיתר קדום העשוי מעץ. הוא נפוץ בעיקר בחצי האי ערב, במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בחלקים בדרומה ובבלקן. מקור שמו בשפה הערבית, שבה משמעות המילה “עוד” היא “מקל”.
העוד עשוי כולו מעץ ולו תיבת תהודה גדולה שבחזיתה בין 1-3 חורי תהודה, צוואר קצר ללא סריגים, וראש כיוון בעל 11 או 12 מפתחות. במקור היה בעל 4 זוגות מיתרים בעלי כיוון זהה לכל זוג ובהמשך נוספו עוד זוג מיתרים ובס או שניים נוספים– בסך הכל 11 או 12. ישנן שני כיוונים: הכיוון הערבי הנפוץ הוא (מהצליל הגבוה לנמוך) דו, סול, רה, לה, פה, דו. בנוסף קיים גם כיוון טורקי שבו המיתרים כולם מכוונים באותו היחס בדיוק רק בקפיצה של טון למעלה רה, לה, מי, סי, סול, רה. הפריטה נעשית בעזרת מפרט ארוך וצר אשר במקורו נעשה מנוצת נשר. כיום נהוג להכינו מפלסטיק גמיש.
העודים של זריאב
העודים של זריאב מאופנים בצליל חם ועמוק האופייני לעודים סורים של משפחת נחת המפורסמת.
בהמשך לטכנולוגית כיוון הגריף של אבריהם סוכר לכיוון אקשן, זיראב שחללו את טכניקת הכיוון לבורג עליון טראס רוד כמו שאנחנו מכירים מגיטרות שהכיוון הוא על ידי מפתח אלן.
כל העודים של זריאב מאופיינים בשיטת כיוון זאת
